עץ יוסף על ויקרא רבה כ״ז:ז׳

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

« עץ יוסף על ויקרא רבה כ״ז:ו׳ עץ יוסף על ויקרא רבה כ״ז:ח׳ »

7 רַבִּי לֵוִי פָּתַח ישעיה מא, כד: הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע, מֵאַיִן מִלֹּא כְלוּם וּמִלֵּחָה סְרוּחָה. מֵאָפַע, מִמֵּאָה פְּעִיּוֹת שֶׁהָאִשָּׁה פּוֹעָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה לְמִיתָה וְאַחַת לְחַיִּים. ישעיה מא, כד: תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָּף מָלֵא רִירִין וְדָם, הַכֹּל מְחַבְּקִין אוֹתוֹ וּמְנַשְׁקִין אוֹתוֹ וּבְיוֹתֵר כְּשֶׁהוּא זָכָר. דָּבָר אַחֵר, הֵן אַתֶּם מֵאַיִן, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הֵן לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא אֶחָד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמָּה אַחַת אַתֶּם לִי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, מֵאַיִן, מֵאוֹתָן שֶׁכָּתַב בָּהֶם ישעיה מ, יז: כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ. וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם יִשְׂרָאֵל אֵינָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל פּוּעָה שֶׁפְּעִיתֶם לְפָנַי בְּסִינַי וַאֲמַרְתֶּם שמות כד, ז: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם, אוֹתָהּ תּוֹעֵבָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ שמות לב, ח: עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, מֵאוֹתָהּ הַתּוֹעֵבָה הָבִיאוּ לְפָנַי קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב.

פירוש עץ יוסף על ויקרא רבה כ״ז:ז׳

7 ר' לוי פתח כו'. משום דק"ל מה ראה לעשות שור ראש לקרבנות כדבסמוך בעי הכא לתרוצי מפני שחטאו בו להכי מייתי האי קרא דדריש תועבה יבחר בכם בהאי ענינא. ואגב דמייתי ליה מפרש ליה בענין אחר כדרך המדרש:

8 מאין מלא כלום מליחה סרוחה. כצ"ל. יפ"ת:

9 ממאה פעיות. דריש מאפע מאה פעיות. ודריש נמי מא' פעיה. כלו' אחד מהפעיות הוא לחיים כי רובן למיתה. וצ"ע דבש"ר פ' כ"ה קאמר תשעה חלקים למיתה ואחד לחיים משמע דאינה מסוכנת כל כך כדאמר הכא:

10 וביותר כשהוא זכר. נכתב כאן משום שטפת המאמר דר"פ תזריע שמסיים שם כן ע"ש רד"ל:

11 אומה אחת אתם לי כו'. אע"ג דקראי דמקמי האי קרא באו"ה משתעי. האי קרא לאו בדידהו משתעי אלא חוזר לישראל שהזכיר לעיל וקאמר להו הן אתם מאין. אומה אחת אתם לי כו' כלומר מכל האומות אין לי אלא אומה אחת כי כל האומות כאין ואין בעולם אלא אתם. וע' בענף:

12 שהקב"ה עתיד לעשות. פי' פעלכם פועל הנעשה לכם:

13 אינם אלא בשביל פועה אחת כו'. פי' בשכר שקבלו התורה. כי לולי הם היה העולם חרב כדאי' בריש רות רבה ולכן יספיק זכות זה לכל מה שיאכלו בעוה"ז. ושכר מצות שמור להם לעוה"ב:

14 אותה תועבה שכתוב כו'. ר"ל לפי שיראה שבמעשה העגל הפסידו שכר נעשה. לכן אמר שהקב"ה צוה שמאותה תועבה יקריבו קרבן שמשם ראיה שלא חטאו ישראל בזה. וכדא"ר לוי גופיה בסמוך:

« עץ יוסף על ויקרא רבה כ״ז:ו׳ עץ יוסף על ויקרא רבה כ״ז:ח׳ »